החושים: מפתחות הקסם

תקשיבו, כבר הספקתי לראות מלא כלים, שיטות, טכניקות ומודלים פרקטיים שהם Life Hacks של ממש!

היום אני הולך לחקור את חמשת החושים ותוך כדי המחקר נגלה יחד את כל מה שלא סיפרו לנו על החושים שלנו בבית הספר.

לא צריך להתרגש 😊 אני אעשה ביניכם היכרות שתהיה ממש קלילה ונעימה.

המידע שבאמת היה חשוב ללמוד על החושים שלנו, נפל בין הכיסאות, אי שם בכיתות היסודי.

אף אחד לא טרח להרים את המידע הזה מהרצפה, אז אני הרמתי.

בגלל שמדובר בפיסת מידע רצינית שמכילה 5000 מילים, סידרתי אותם עבורך אל תוך תוכן עניינים ענייני 😁

תוכן עניינים

החושים - 5 מפתחות

יש אנשים שאומרים שיש 5 חושים ויש שיגידו שיש חוש שישי מסתורי - נחלתם של מובחרים בודדים. אתה משתמש בחושים שלך אפילו עכשיו, כשאתה קורא או אולי מקשיב לטקסט הזה. כולנו משתמשים בחושים באופן יום-יומי.

מה אנחנו יודעים על 5 החושים?

5 החושים

החושים - ראייה, שמיעה, תחישה, טעם וריח שייכים למערכת העצבים, והם מלווים אותנו מיום היוולדנו (בפועל אפילו לפני הלידה) ועד היום בו אנו עוזבים את העולם.

כמה חושים יש 11 או 5?

יש אנשים שיגידו שיש חוש שישי, שמשויך לתפיסה העל-חושית.

ע"פ הפסיכולוג בוריס גרסימוביץ' אנאנייב יש 11 חושים, ואף אחד מהם לא קשור לתפיסה על-חושית.

11 החושים הם: ראייה, שמיעה, ריח, טעם, תחושות הטמפרטורה, תחושות טקטיליות (תחושה עורית), תחושות שריר-מפרק (תנועתיות), תחושות כאב, תחושות וסטיבולריות (שיווי משקל), תחושות סטטו-דימניות (שיווי משקל והאצה/האטה), תחושות אורגניות (לחץ דם, רעב, צמא וכד').

לאורך כל תקופת הערות ואפילו בזמן השינה, קולטני החושים מעבירים מידע אל מרכזי העיבוד במוח.

אפשר להגיד שהחושים שלנו עובדים 24/7.

החושים מאפשרים לנו ללמוד, לשמור מידע בזיכרון, להתמצא בסביבה ולתקשר עם אנשים.

בתקשורת עם אנשים החושים שלנו קולטים את תוכן השיחה, הבעות הפנים, טון הקול, מנח הגוף, קצב הדיבור ומאפיינים נוספים. כל גירוי חושי שנקלט בצורה לא מודעת, יכול ובדרך כלל יפעיל תגובות שונות שיתבטאו בהתנהגות, במחשבות וברגש.

המודע ממוקד במידע שמעניין אותו, בדרך כלל תוכן מסוים, יתר המידע מושמט או מסונן.

התהליך מתרחש באופן אוטומטי כי במצב תודעה רגיל, הקשב שלנו מוגבל לכמות מצומצמת של מידע.

ברגע שנכיר את החושים האישיים שלנו נכיר את חושיו של האחר. כשנכיר את חושיו של האחר נעביר את המסר שלנו ברמה הלא מודעת.

93% מהתקשורת מתרחשת ברובד הלא מודע ורק 7% הם המילים שאנו אומרים. ולכן הרעיון הוא לחזק את המסר המודע שאנו מעבירים גם ברובד הלא מודע.

במצב בריא, כולנו משתמשים בכל החושים בתמהילים שונים. יש אנשים שהחוש המועדף עליהם הוא ראייה ויש את אלו שדווקא השמיעה או הריח או כל חוש אחר.

ידיים סביב כדור בדולח
הלא חוש השישי - אודיוטורי דיגיטל

בהקשר של המודל הזה כדאי שתכירו את החוש השישי.

אם החוש השישי במובן השגור של הביטוי עניין אותך, אז באופן זמני אני נאלץ לנפץ לך את האשליה… כי מה שאני הולך לתאר הוא לא ממש חוש.

למעשה יש כאן כשל לוגי כלשהו כי דיברתי על חושים ופתאום זה…

כאן החוש השישי מיוחס לתפיסה האודיוטורית דיגיטלית. ייתכן והתפיסה הזו מוכרת לך גם בשם התפיסה הדיסקרטית. החוש השישי הוא שם שניתן לתפיסה הזו רק בגלל שהיא מופיע כמספר 6 ברשימת החושים 🙂

מהי התפיסה האודיוטורית דיגיטלית או הדיסקרטית?

בתפיסה הדיסקרטית האדם ממוקד במידע על המידע שנקלט מהחושים, במבנה הלוגי, בקשרים של סיבה ותוצאה ובמשמעות התהליכים האלו שנגזרים מהמידע החושי. בתפיסה זו עיבוד המידע מתרחש תוך כדי דיבור פנימי (הדיאלוג הפנימי).

מהו חוש דומיננטי?

החוש הדומיננטי הוא מנגנון שפיתחנו, כתוצאה מכמויות המידע האדירות שאנו קולטים. כל מה שמוגדר כ"פחות חשוב", עובר סינון והשמטה.

הסינון מתבצע בצורה לא מודעת ובדרך כלל תוך עדיפות למידע שמגיע מקולטני חישה ספציפיים.

קולטן החישה שמעביר את רוב המידע הוא הקולטן המועדף. אותו קולטן גורם לאחד החושים שלנו לבלוט ולהיות דומיננטי יותר.

מה כזה חשוב בחוש הדומיננטי?

התכלס: החוש הדומיננטי מאפשר לנו לדבר עם אנשים בשפה המוכרת והמועדפת עליהם ובכך מקדמת יצירת אמון מהיר.

ההסבר המפורט יותר: החוש הדומיננטי מעיד על ערוץ התקשורת המועדף. ערוץ תקשורת דומיננטי יכול להתבטא בסגנון הלמידה של האדם, בהעדפה שלו למאפיינים מסוימים במוצר או שירות ובחוש המוביל אליו הוא יפנה בעת הצורך לשלוף מידע כלשהו מהזיכרון.

גילוי החוש הדומיננטי מאפשר לנו ליצור את "האריזה" היפה והמתאימה ביותר עבור אותו אדם, ולתוך האריזה הזו נשלב את המידע והמסרים שלנו. כי יותר כיף לקבל דברים טובים באריזות יפות 🙂

מידע שעובר בערוץ המועדף מתקבל בצורה ברורה וטובה יותר.

לדוגמה, יש לנו מכשיר שיודע לקלוט גלים מסוגים שונים. יכולות הקליטה של המכשיר מתפלגות בין סוגי הגלים השונים שיוצרים יחד 100% קליטה.

  • גלי רדיו בעוצמה של 0% - במקרה הספציפי הזה שימוש בגלי רדיו לא יאפשר לנו להעביר את המסר.
  • גלי WI FI בעוצמה של 17% - בהשוואה לגלי הרדיו, שימוש בגלי WI FI יאפשר לנו להעביר כמות מידע רבה יותר ולמרחק רב יותר.
  • גלים אלקטרומגנטיים בעוצמה של 83% - כשנבחר בגלים האלקטרומגנטיים נצליח להעביר את כמות המידע הרבה ביותר למרחק הרב ביותר.

בחירה בחוש הפחות מועדף על האדם לצורך העברת המסר שלנו, עלולה לגרום למידע שלנו להיות משעמם, לא ברור ובמקרים מסוימים הוא פשוט לא יגיע ליעד.

תקשורת באמצעות החוש המועדף תאפשר לנו לוודא שעשינו עוד צעד חשוב להעברת המסר הרצוי לנו, והסבירות שהוא יהיה ברור תגדל.

העדפה לחוש ספציפי יוצרת היררכיה של חושים

היררכיה

היררכית החושים מאפשרת לנו לסדר את החושים על פי היררכיה של העדפות.

מהו החוש הדומיננטי, מהם החושים המשניים ואילו חושים מושמטים לחלוטין.

כשאנו מבינים מהם החושים המועדפים עלינו ועל הסובבים אותנו, נוכל לנצל זאת לטובת תקשורת יעילה יותר.

החוש הדומיננטי מתווה דרך חשיבה מסוימת ודרך ספציפית בה אנו קולטים את המידע שמגיע אלינו מהעולם החיצון.

בנוסף לחוש הדומיננטי אנו מגלים גם את החושים שהאדם נוטה להשמיט. חושים מושמטים הם המפתח לחוויה מלאה יותר. במקרים מסוימים נעשה שימוש בחושים המשניים על מנת ליצור אמון עמוק יותר.

מה אפשר להבין מהיררכית החושים?

היררכית החושים יכולה להסביר את הסיבה שיש מוזיקאים מאוד מצליחים לעומת אנשים אחרים שלא מבדילים בין "דו" ל"סי" ואת העובדה שיש אנשים שמסוגלים לצייר כל דבר בקלות, כשלעומתם יש את אלו שלא יכולים להבדיל בין גוונים בסיסיים של צבע.

למה שארצה להתעסק בחושים שלי - איך זה הופך ליתרון?

ראשית - יעילות

כשאני יודע שיש לאדם העדפה למידע שמגיע מקולטן חושי מסוים (ראייה לצורך הדוגמה), והשמטה של יתר המידע המגיע מקולטנים אחרים (תחישה, שמיעה, טעם וריח), אדע לבחור ולהתאים את התקשורת והמסרים המתאימים לו ביותר. בכך אחסוך זמן ומשאבים לשנינו. לעשות את ההפך זה כמו למלא דיזל במנוע בנזין.

אמון וכימיה בקלות

אתה רוצה לדעת איך להתאים את התקשורת שלך לאנשים בגלל שההתאמה הזו היא אחת הדרכים שמסייעת לנו ליצור אמון מהיר עם האדם. לאחר שכבר יש אמון גם התקשורת טובה ופתוחה יותר והרבה יותר קל לשכנע את האדם ולהוביל אותו ליעד הרצוי.

חוויה מלאה ועשירה

במצבים בהם נרצה להיות נוכחים בסיטואציה, לחוות אותה בצורה מלאה ולשים לב לכל הפרטים, הידע שיש חושים מושמטים מגיע לעזרתנו. הכלי הזה מעולה גם לעבודה עצמית וגם לעבודה עם אנשים. על מנת לחוות חוויה חושית מלאה פשוט נשאל שאלות שמכוונות אותנו לחושים המושמטים:

  • מה אני יכול לראות כאן: צבעים, צורות, גדלים, תבניות עיצוביות, סמלים וכד'...
  • מה אני יכול לשמוע כאן: צלילים, טונים, קצב, עוצמה, מיקום, סטראו/מונו וכד'
  • מה אני יכול לחוש כאן: טמפרטורה, איכות התחושה (עדינה, חזקה, עומצתית), תדירות התחושה וכד'
  • לאילו ריחות וניחוחות אני יכול לשים לב?
  • באילו טעמים של מאכלים, משקאות, אוויר, מים אני יכול להבחין כאן?

איך לזהות חוש דומיננטי?

מכירים אנשים שעושים שימוש במילים כאלו?"תראה… שמעתי שאין טעם לנסות לאבחן את החוש הדומיננטי כי זה ממש קשה ובכלל משהו מסריח בסיפור הזה הוא בכלל לא לוגי. כן, זה מה שיש ואל תעשה לי פרצוף חמוץ."במשפט הספציפי הזה אפשר לראות מקרה נדיר בו נעשה שימוש בכל 5 החושים ובתפיסה הדיסקרטית יחדיו. בדרך כלל האדם יטה לתאר דברים באמצעות 1-3 חושים וישמיט את היתר.

הידעת?

החושים הפחות נפוצים הם ריח וטעם. אולי זאת הסיבה שיש מעט אנשים שעובדים כסומלייה (בוחן / טועם יינות) או כמכין בשמים.

"מילוליחושים"

מה זו הקללה הזו ואיך היא עוזרת לזהות את החוש הדומיננטי?

מילוליחושי היא לא קללה ולא כישוף עתיק שמצאתי בספר עתיק עם כריכה מאובקת.

מילוליחושים = מילולי + חושים.

המצאתי את המושג הזה כמקבילה העברית למילה predicates - מילה שבבסיסה חוש ספציפי. הבחירה במילים שמעידות על חוש ספציפי היא בחירה לא מודעת. המילים הן מפתחות לזיהוי החוש המועדף של האדם.

יש הרבה מילים לזיהוי חושי, ואני בספק אם מישהו מכיר את כל המילוליחושים שקיימים. אגב, עשיתי עבודת מחקר וריכזתי מספר רשימות של מילים שאופייניות לחוש כזה או אחר.

 

דפוסים דפוסים דפוסים

חשוב לשים לב לדפוסים. הופעה חד פעמית של מילה כזו או אחרת לא מעידה על העדפה ספציפית.3 הופעות ומעלה יכולות להעיד על דפוס והעדפה לחוש ספציפי!

כך תזהו אדם ויזאולי

מילים שיכולות להעיד על העדפה לשימוש בראייה

רשימה גדולה אבל חלקית של מילים שקשורות לחוש הראייה

  • תראה
  • ראיתי
  • נראה ש…
  • לא רואה סיבה ל…
  • נראה לי…
  • נקודת מבט
  • לִרְאוֹת
  • בָּהִיר
  • ברור
  • תְמוּנָה
  • מעורפל
  • נוף
  • לא מפוקוס / לא בפוקוס
  • להאיר
  • ממבט של ציפור
  • מהסתכלות חפיפה
  • להציץ
  • ראייה רחבה
  • עין בלתי מזוינת
  • לצייר תמונה
  • מצטייר לי…
  • התמונה המלאה
  • מבריק
  • הברקות
  • צבעוני / צבעים ספציפיים
  • גדול / קטן
  • עגול / מרובע / דק / עבה…
  • רחוק / קרוב

כזה [............] גדול וכזה O עגול

אם אתה נוטה להשתמש בידיים בשביל להראות גדלים וצורות, מתחבר לצילומי סלפי ואלבומי תמונות ואינסטגרם הוא חברך הטוב אז סביר להניח שחוש הראייה הוא לפחות אחד החושים המשניים שלך או המועדף.

מה רוצה לראות הראיתי?

אלו אנשים שחשוב להם לראות את התמונה השלמה ולכן דוגמאות, גרפים והדמיות שונות ממש יעשו להם את זה.

הראיתיים הם אלו שתמונה שווה עבורם אלף מילים. ואם אתה רוצה להסביר להם משהו, חסוך במילים ותראה להם תמונה.

סביר להניח שהם ישימו לב לצורת הלבוש שלך ולכן התאמה בסגנון הלבוש או בצבע המועדף אליהם היא בחירה נבונה (כמובן שהכל בעדינות ובטוב טעם).

כך תזהו אדם קינסטטי

מילים שיכולות להעיד על העדפה לשימוש בחוש התחושה

רשימה קלילה שמכילה מילים בעלות קשר חזק לחוש התחושתי / מישוש

  • רך
  • עדין
  • גמישות
  • יבש
  • חם
  • לח
  • קר
  • חזק
  • לְגַרֵד
  • מוצק
  • לגעת
  • לִתְפּוֹס
  • להתחבר ל
  • סוער
  • יציבות
  • להישען
  • תחזיק מעמד
  • קשיים / לא קל
  • נינוח
  • בוער לי
  • עף על זה
  • נתקעתי
  • פרפרים בבטן
  • הקלה
  • חולשה
  • שחרור
  • פורק / פריקה
  • מוצף
  • תחושת בטן

חיבוק וספינר

אם חשוב לך לחבק, לטפוח על השכם, לתופף על השולחן או למשש את הלחמניה לפני שאתה מניח אותה בשקית בסופר, וגם אם אתה מאוד מחובר לספינר שלך או אוהב לשחק בשיער אז סביר מאוד להניח שחוש המישוש הוא אחד החושים המשניים או אפילו המועדף עליך.

מה התחישתי רוצה לחוש?

טמפרטורה מדויקת במיזוג, ספה וכיסאות נוחים ואפילו הטקסטורה של האריזה שתציע לו יהוו גורמים חשובים עבור התחישתי.

התחישתי יעדיף נוחות על נראות.

רוצים להציג לתחישתי מידע כלשהו? עדיף שיהיה מודפס. אם המידע מוצג על גבי מסך אז תנו לו לשלוט על העכבר, הוא יעריך את זה.

כך תזהו אדם אודיאלי

מילים שיכולות להעיד על העדפה לשימוש בשמיעה

רשימה של מילים שקשורות לחוש השמיעה. מצלצל מוכר?

  • שומע
  • תקשיב
  • לִשְׁמוֹעַ
  • נשמע
  • מהַדהֵד
  • להקשיב
  • שתיקה
  • שקט
  • לְהַשְׁתִיק
  • שְׁאָגָה
  • מַנגִינָה
  • רעש
  • מתנגן
  • ערב לאוזן
  • מצלצל מוכר
  • שקט כמו...
  • השמיע קול
  • מצלצל לי
  • כולי אוזן
  • זעקה
  • מצפצף עלי
  • לא יכול/ה לשמוע את זה יותר

ליווי מוזיקלי זה הכי שמיעתי

אם אתה נוטה לשרוק, לזמזם, למלמל, לשיר באמבטיה או לתאר סצנות מסרטים, תוך ליווי מלא של אפקטים קוליים, סביר להניח ששמיעה היא אחד החושים המועדפים עליך ומוזיקה ממש עושה לך את זה.

סביר להניח שעבור השמיעתי, שיחה על העדפות המוזיקליות היא שיחה מעניינת. ובאופן כללי השמיעתי יעדיף שיחת טלפון על התכתבות.

מה רוצה לשמוע השמיעתי?

דיבור ברור.

התאמה לקצב הדיבור וטון הדיבור.

במקרים בהם יש פער משמעותי בטון ובקצב הדיבור הטבעי שלכם, בצעו התאמה עדינה בלבד כי טבעיות ואותנטיות חשובות יותר.

כך תזהו אדם אולפקטורי

מילים שיכולות להעיד על העדפה לחוש הריח

  • משהו מסריח כאן
  • הדג מסריח מהראש
  • שיבושם לך

כך תזהו אדם גוסטטורי

מילים שיכולות להעיד על העדפה לחוש ההטעם

  • אין טעם / מה הטעם
  • מותק / מתוק
  • פרצוף חמוץ
  • מח חריף
  • מלח הארץ
  • החיים שלך דבש

כך תזהו אודיאו דיגיטל

"התאהבתי בשום, לאחר שהבנתי עד כמה הוא בריא"

חלקכם כבר שמעתם על מעגל החוויה שבנוי על רגש, התנהגות ומחשבה. החלק המחשבתי במודל הוא הדבר הקרוב ביותר לחוויה הדיסקרטית/דיגיטלית. הרבה פעמים הדיגיטל ישתמש במילות חוש מכלל החושים ועל מנת לאתר את המילים הרלוונטיות בדיבור של הטיפוס הדיגיטלי נתמקד במילים שמייצגות תהליכים מחשבתיים. קולטים את הלוגיקה?

הגיון - לא הגיוני / הגיוני.
לוגיקה - לא לוגי / לוגי / כשל לוגי.
הקשרים - איך זה קשור? / משהו פה לא קשור.
הבנה - מובן / לא מובן / הבנתי.
נכונות - נכון / לא נכון.
מבוסס - יש לזה בסיס מדעי?
יחפש את התכלית של הפעולות - למה אנחנו עושים את זה? למה אנחנו עושים את זה ככה?

מה הכי אופייני לדיגיטלי ברמה לא מילולית

בדרך כלל אחד המאפיינים הבולטים של הדיסקרטים הוא קול מונוטוני וחסר אמוציות.

תנועות גוף ושימוש בידיים שואפות למינימום.

בדרך כלל ישמור על מרחק ועל המרחב האישי שלו.

הנטייה שלהם מושכת אותם להתייחס לפונקציונליות.

אם האדם איתו אתם נפגשים הביא איתו מסמכים, גרפים וחישובים שונים אז סביר מאוד להניח שהוא דיגיטל.

מה לכל הרוחות רוצה הדיגיטלי?

הדיגיטל רוצה תכנית ברורה, יעדים ברורים וזמן הכנה מספק לביצוע.

הדיגיטל יעדיף פונקציונליות על פני נוחות או נראות.

הדיגיטל מגדיר נוחות כמצב בו יש סביבו אנשים חכמים ולוגיים… לכן כדאי לחשוב טוב טוב לגבי מה שאתם אומרים לפני שאתם אומרים אותו לדיגיטל.

הדיגיטל שואף ואולי אפילו חושב שהוא החכם מכולם, ולכן אל תנסו להראות לו את העליונות שלכם בתחום מסויים שמערב מחשבה.

עשו שימוש בלוגיקה ובהסברים המבוססים על קשר סיבתי והגיון.

מה החוש הדומיננטי שלי?

אני מניח שכבר גילית את החוש המועדף עליך, לא? כתוב מהו בתגובות:

מה החוש הדומיננטי שלך?

זיהוי לפי תנועת עיניים

כבר נאמר שהעיניים הן ראי הנפש. אנחנו נתפוס טרמפ עם המפשט הזה ונלמד איך לזהות את החוש הדומיננטי של האדם על פי תנועת עיניו.

חשוב לשים לב להבדלים בין החוש הפעיל והחוש המועדף (הדומיננטי).

החוש הפעיל -  החוש בו נעשה שימוש ברגע נתון.

החוש המועדף (הדומיננטי) - החוש בעל העדיפות הגבוהה ביותר - זה שנעשה בו שימוש תדיר יותר מאחרים.

אולי כבר ראיתם את התופעה הזו בעבר ולא יחסתם לה משמעות, אבל כשאדם חושב על משהו או מחפש מידע כלשהו, לדוגמה כשאדם נשאל שאלה או רוצה להיזכר במשהו, העיניים שלו יתחילו לנוע בכיוון ספציפי. כיוון התנועה יכול להעיד על החוש הפעיל בו הוא עושה שימוש.

מקובל לחשוב שהעיניים נעות בכיוון מסוים בהתאם לפעילות פנימית שמערבת חושים. למשל, בעת היזכרות בתמונה, תחושה או צליל העיניים ינועו לכיוון מסוים ובעת המצאה של תמונה, תחושה או מנגינה חדשה העיניים ינוע לכיוון אחר.

בקצרה

  • כשהעיניים ינועו מעלה לכיוון המצח או למעלה ולצדדים נוכל להבין שהאדם פונה לחוש הראייה הפנימי שלו.
  • כשהעיניים ינועו אופקית לאוזניים שמאלה או ימינה נוכל להבין שהאדם פונה לחוש השמיעה הפנימי שלו.
  • כשהעיניים ינועו למטה ימינה או לכיוון הסנטר נוכל להבין שהאדם פונה לתחושות, לריחות או לטעמים.
  • כשהעיניים ינועו למטה ושמאלה נוכל להבין שהאדם מנהל דיאלוג פנימי עם עצמו, כלומר סביר להניח שהוא דיגיטלי והוא מנהל עם עצמו שיחה.

תרשים תנועות עיניים

על מנת להבין מה החוש המועדף של האדם מספיק להביט על תנועת העיניים שלו ולחפש דפוס וחזרתיות.

איך להשתמש בחוש הדומיננטי?

למדנו הרבה על חשיבות החוש הדומיננטי וגילינו שבדרך כלל האדם יבחר בחוש ספציפי ויעדיף אותו על אחרים. הידע הזה פותח בפנינו את היכולת לדבר בשפה המוכרת והמועדפת על האדם. עוד מעט כשהיכולת לזהות את החושים של האדם ולהתאים את התקשורת שלך לחושים שלו תתחיל להתפתח, תוכל לשים לב שאתה מצליח לשכנע ולהעביר את המסרים שלך בצורה ברורה יותר. המטרה היא להצטרף לחוש המועדף על האדם ואת ההצטרפות ניתן לעשות בכמה רבדים.

איך עושים את זה?

כשכבר אבחנת את האדם כבעל העדפה לחוש ספציפי תוכל להתחיל ולעשות שימוש במילים שקשורות לאותו החוש.

הרעיון דומה למה שקורה בפתרון שברים, מוצאים את המכנה המשותף ועושים בו שימוש. המכנה המשותף מפעיל מצב ותפיסה של ביחד לעומת אני בנפרד ואתה בנפרד.

איך להצטרף לראייתי?

מעבר לשימוש במילים שמתארות גדלים, צורות, צבעים, תבניות עיצוביות שונות, כדאי לשאול שאלות לגבי אספקטים ויזאוליים שונים ע"פ הקשר כמובן: איפה ראית את זה?, איך זה נראה?, איזה גודל יש לזה? איזה צבע היה לזה? וכד'

באופן כללי תוכל לתת דגש רב יותר על אספקטים ויזואליים. הכלל הוא דיי פשוט כשתרצה לדבר כמו ראייתי תוכל לשאול את עצמך כמו מה זה נראה? מה אני רואה כאן? איך זה יראה אם? וכד…

התאמה על פי היבטים נוספים ועל פי שפת הגוף

בחירה טובה שתאפשר להתאים את המסרים שלנו לראייתים היא שימוש בידיים ובעזרים אחרים שיכולים להראות לראייתי את מה שחשוב לנו שהוא יראה.

  1. מדברים על גודל או צורה? הציגו אותן באמצעות הידיים.
  2. רוצים להראות כיוון או מיקום מסוים? הצביעו לכיוון הרצוי.
  3. יודעים מה ההעדפה של הראייתי בלבוש או בצבע? לבשו פריט אחד בסגנון או בצבע הרצוי.

טיפ!

רוצים לוודא שהקשב של הראייתי איתכם? תוודא שיש בינכם קשר עין.

איך להצטרף לתחישתי?

בתקשורת עם תחישתיים, לכל מילה יש משקל ויהיה כדאי להתמקד במילים המתארות תחושות גופניות שונות דוגמת הטמפרטורה במקום, רמת הנוחות שלך, משקל של פריטים שונים ומאפיינים פיזיקליים נוספים.

כהשמיקוד נמצא באספקטים של התחושות שאתם חווים, יהיה קל יותר להגיע לאמון והבנה משותפת.

התאמה בהיבטים נוספים של החוש ועל פי שפת הגוף

התחישתיים נוטים לגעת, למשש, להחזיק ללוש… איפה ובאיזה אופן הוא נוגע? אולי תשים לב שהוא אוחז בחפץ כלשהו, נוגע בבגד, משחק בשיער, לופת את הסנטר, מגרד במקום כלשהו או מקשקש על נייר? זיהית דפוס כזה הצטרף אליו וצאו למסע משותף של ותחושות 🙂

טיפ!

רוצים לוודא שהקשב של התחישית איתכם? בתחילת התקשורת שלבו נגיע קלה, בכתף, ביד או בכל מקום אחר שמקובל מבחינה תרבותית. בכדי לשמור על הקשב של התחישתי וודאו שהוא בא במגע עם הנושא של השיחה, בין אם מדובר במסמך, פלייר, ברושור או חפץ קשור אחר.

איך להצטרף לשמיעתי?

בתקשורת עם שמיעתיים אפשר ואפילו כדאי להצטרף לטון או לקצב הדיבור. כבונוס כדאי להוסיף ביטויים קוליים דוגמת: וואו!, אוי אוי אוי…, פשששש או אפילו למחוא כף וכד'.

התאמה בהיבטים נוספים של החוש ועל פי שפת גוף

אפשר להטות מעט את זווית הראש כך שאחת האוזניים תופנה מעט לכיוון השמיעתי.

כדאי להגדיר את הטלפון למצב שקט ולתמלל זאת כבדרך אגב: "רגע אני רק אשים את הטלפון על שקט…"

במקרים מסוימים אפשר להפעיל ברקע מוזיקה שמועדפת על השמיעתי. במקרה של ליווי מוזיקלי חשוב לשאול האם זה בסדר שתפעיל מוזיקה שקטה, ולוודא שהסגנון המוזיקלי מתאים לאדם.

טיפ!

רוצים לוודא שהקשב של השמיעתי איתכם? קראו לו בשמו, והדגישו את מה שאתם רוצים שהוא יעשה באמצעות משפטים כמו: "דוד! תשמע…"

איך להצטרף לדיגיטל?

בתקשורת עם דיגיטל פשוט חייבים לעשות שימוש בהיגיון. מה שלא הגיוני לא יעניין את הדיגיטל, אלא אם כן תמצאו דרך להפוך את הלא הגיוני להגיוני.

איפה זה פוגש אותי בחיים?

החושים מלווים אותנו בכל רגע ורגע. ליתר דיוק הם מהווים את הבסיס לכל חווית המציאות שלנו. ובגלל שכל רגע ורגע זה ממש הרבה ומאוד מוכלל, אני אתמקד בדברים הפרקטיים שמעניים ורלוונטיים עבורי ועבורכם.

החושים במכירות

כשאנו כבר יודעים מה החוש המועדף ומה החושים המשניים של האדם נוכל להתאים את המסרים שלנו כך שיהיו משכנעים יותר, יקלעו בדיוק לטעמו של הלקוח (או לראייתו, שמיעתו, ריחו ותחושתו 🙂 )

לצורך הבנה טובה יותר נבחן מצב בו אדם בא לרכוש סמרטפון חדש ונתייחס למאפיינים שחשובים לכל אחד מהחושים המועדפים (בדרך כלל חוש הריח וחוש הטעם לא יהיו רלוונטיים במקרים כאלו, אבל תמיד יש יוצאים מן הכלל)

"...לפני כמה ימים שודרה כתבה בערוץ 2, ואפשר היה לראות הבדל משמעותי באיכות התמונות שהטלפון הזה מייצר…"

במצב בו הלקוח שהגיע אלינו הוא ראייתי סביר להניח שמה שיעניין אותו זה גודל המסך, איכות המצלמה, צבע הטלפון, צורת הטלפון, צורתו וצבעו של הכיסוי, מנשק הטלפון (ה- Interface), באילו תצוגות או ערוצי טלוויזיה הראו אותו וכד'.

"..אולי שמעת שבערוץ 10 אמרו שהסמרטפון הזה הוא, הצעקה הבאה בעולם הסמרטפונים?"

כשהלקוח שהגיע הוא שמיעתי אז המאפיינים שיעניינו אותו הם איכות ועוצמת הרמקול, סוגי הצלצולים בטלפון, איכות המיקרופון ועוצמתו, איכות האוזניות ועוצמתן. בנוסף יכול להיות שמאוד יעניין אותו לשמוע מי אמר שמדובר במוצר טוב.

"קח תחזיק את הטלפון ביד, תרגיש כמה קל הוא".

אם הלקוח שהגיע לרכוש סמרטפון חדש הוא תחישתי אז המאפיינים שיעניינו אותו הם משקל הטלפון, הקלות בה מגיב המסך למגע, איכות מסך המגע, איכות ומרקם הכיסוי של הטלפון, מדבקת המגן שתשמור על הטלפון משריטות, סדקים וכו'... תחישתיים הם לקוחות שהכי חשובה להם התחושה ולכן בכל פעם שמציינים מאפיין מסויים כדאי לתת לתחישתי לגעת ולהיווכח באופן עצמאי שאכן כך הדבר.

"בזכות זה שבטלפון הזה סוללת הליתיום עם קיבולת של 2,500 מילי אמפר בלבד, הוחלפה בסוללת גרפן עם קיבולת של 7000 מילי אמפר, יש לטלפון הזה את זמן ההמתנה הגדול ביותר שאפשר להשיג היום. תחשוב כמה פרקטי זה להטעין את הטלפון רק פעם אחת בשבוע"

כשדיגיטל מגיע לרכוש סמרטפון חדש הוא מחפש מה שפרקטי עבורו. אם הוא מבקש את הטלפון עם הסוללה הכי חזקה תנו לו אותה. גודל המסך, עוצמת הרמקולים ואיכות המצלמה יעניינו את הדיגיטל רק במצב בו תראו לו את ההגיון שיש בהחלטה… "אתה הרי עובד מלא עם הסמרטפון, תחשוב כמה יעיל יותר יהיה לנהל את הפעילות העיסקית שלך בטלפון ברגע שתוכל לעבוד בשני חלונות במקביל".

החושים בחינוך ובלימודים

מעבר לכך שנושא סגנונות הלמידה מוכר לרבים, עכשיו אנחנו כבר יודעים שחוויתו של האדם מורכבת ממידע שנקלט מחושיו.

ליתר דיוק קיימים 3 סגנונות למידה מבוססי חושים:

  1. למידה ויזאולית (ראייתית)
  2. למידה אודיאלית (שמיעתית)
  3. למידה קינסטטית (תחישתית).
  4. אולי בעתיד נגלה שאפשר ללמוד גם באמצעות ריח וטעם, או בשיטה הדיגיטלית, שנחשבת לנחלתם של מבוגרים בלבד, אבל עד אז אין טעם להרחיב על החושים האלו כאן.

למידה מתחילה במורה, מדריך או כל מקור מידע אחר שמאפשר קבלת מידע חדש. לאחר שהמידע כבר הגיע הוא יעבור תהליכים פנימיים שונים דוגמת חשיבה, הפנמה, הבנה וכד'.

בואו נתמקד לרגע בשלב הראשון של הלמידה, השלב בו המידע ממתין להיכנס פנימה. לטובת ההסבר נדמיין לרגע שהחושים שלנו הם כמו כבישים. על בסיס כל מה שכבר גילינו במאמר הזה אנו יכולים להגיד שיש כבישים סואנים ממש ובהם יש תנועה רבה של מידע, יש כבישים צדדיים ובהם נראה פחות תנועה ויש שבילים קטנטנים באיזו שמורת טבע נידחת, ובדרך כלל לא נראה שום תנועה בשבילים אלו.

כלומר, גם כאן ערוצי התקשורת משחקים תפקיד משמעותי, עבור הלומד לטובת קליטה טובה יותר ועבור המורה לטובת העברת מידע פרקטית יותר.

הוויזואלי כשמו כן הוא, ילמד בצורה ויזואלית. הוא ירצה לראות את הלוח, את המורה או המרצה.

כשאתה כמורה נתקל במשפטים כמו: "המורה אני לא רואה","הוא מסתיר לי" וכד' דע שיש לך עסק עם לומד ויזואלי.

לוויזואלי יהיה חשוב לראות את התמונה הכוללת ואם יש תמונות בספר אז זה רק ישדרג את חווית הלמידה ואיכותה.

כשויזואלי לומד הוא ירצה לראות תמונות, המחשות ויזואליות, סרטוני וידאו, מצגות וכל דבר ויזואלי שיכול לקרב אותו להבנה. המשפט תמונה שווה אלף מילים הוא משפט מדויק שמתאר את הצורך של הראייתי. בצורה הטובה ביותר.

בדרך כלל: הויזואלי יפיק תועלת רבה יותר מראיית המידע.

הויזואלי יטיב לזכור חומר אותו הוא קרא או ראה במצגת או על גבי הלוח.

אילו פעולות כדאי לויזואלי לעשות על מנת לוודא למידה?

חשוב לוודא שבעת הרצאות הויזואלי רושם את המידע.

כדאי לתת לויזואלי דוגמאות לאופנים בהם הוא יוכל לרשום את המידע הנלמד באמצעות טבלאות, תרשימי זרימה ודיאגרמות.

מכירים את ספרי הלימוד שמלאים בסימוני מרקר צהוב, ורוד או ירוק? זה של הויזואליים וזה לגמרי עושה להם שינוי באפקטיביות של הלמידה.

האודיאלי מבין דרך האוזניים, חשוב לו לשמוע את החומר הנלמד.

כשמישהו בשיעור שלך אומר שהוא לא שמע אותך או שיש רעש שמפריע לו לשיעור אז יש סבירות גבוהה שיש לך תלמיד שמיעתי.

תלמידים שמיעתיים יעדיפו לשמוע אותך מדבר. לפעמים זה יכול להיראות שהתלמיד מרוכז במשהו אחר… אולי בציור או בחלימה בהקיץ. כשיש לך עניין עם לומד שמיעתי זה לא אומר כלום, כי הרבה פעמים הוא יזכור את מה שנאמר בשיעור מילה במילה.

חשוב שתלמיד שמיעתי יקבל את המידע דרך האוזניים, בין אם מדובר בהרצאה מוקלטת או פרונטלית או דרך קריאה עצמאית בקול רם.

למידה קבוצתית בכלל וקבוצות דיון בפרט הן גן עדן עבור הלומד השמיעתי, שם הוא יכול להשמיע את קולו והכי חשוב לשמוע את קולם של יתר חברי הקבוצה. המידע מגיע דרך האוזניים והלמידה מתרחשת בצורה טובה יותר.

כמורה לתלמיד השמיעתי, קולך הוא אחד הכלים החזקים ביותר. בגלל הרגישות וההעדפה של השמיעתיים לחוש השמיעה, כדאי לך לדעת לשלוט באינטונצית הקול שלך, בקצב הדיבור ובטווח הטונים בהם אתה עושה שימוש.

המרקר עבור הויזואלי הוא הטון והאינטונציה עבור השמיעתי. כשתרצה להדגיש את הנושאים העיקריים בחומר הנלמד תוכל לעשות זאת באמצעות שינוי טון הדיבור שלך.

יצא להיפגש עם הביטוי לומד דרך הרגליים?

זה מה שיכול לתאר את סגנון הלמידה הקינסטטי בצורה ממש טובה.

בתחום הלמידה הקינסטטיים הם ה-Doers ועל מנת ללמוד הם צריכים לגעת, לחוש ולהשתפשף בחומר.

אם אתה נתקל בשאלות כמו: "המורה האם ניגע גם בנושא X?", "זה לא מתיישב לי טוב…", "זה נושא ממש קשה", "אולי נדלג על הנושא הזה?" יש סבירות גבוה מאוד שהתלמיד הוא תלמיד תחישתי (קינסטטי).

התלמיד התחישתי יעדיף לעשות משהו, לגזור, להדביק, לכתוב או לצייר - בקיצור לגעת בחומר.

חשוב מאוד שתלמיד קינסטטי יקבל מודלים, דגמים ומשימות שונות בהם הוא יוכל לגעת ולחוות אותם על "עורו".

החושים בטיפול

בטיפולי NLP אנו עושים שימוש בחושים בשביל להשיג מספר מטרות:

  1. ליצירת ראפור ע"י הצטרפות לחוש המועדף של האדם וניהול שיח והעברת מסרים בשפה שטבעית לאדם.
  2. להעשרת החוויה של האדם והרחבת המפה שלו, ע"י העלאה של כלל החושים למודעות והובלת האדם לזיהוי של המידע שמגיע מהם.
  3. להובלת האדם להרפיה על ידי שימוש במידע החושי החיצוני והפעלת המידע החושי הפנימי שלו.
  4. ליצירת עוגנים וסינסטזיה (שילוב בין כמה חושים במקביל ליצירה של מצב תודעה שונה).
  5. לפרימה של נומינליזציות והפיכת הכללות שונות לסנסוריות.

החושים בכתיבה

הרבה פעמים כתיבה סוחפת היא בדיוק הכתיבה בה עושים שימוש בכל החושים. הרעיון שעומד מאחרי כתיבה VAKOG - visual, audial, kinesthetic, olfactor, gustator הוא ליצור עניין אצל הקורא ובמקרים רבים אף לגרום לו להתחיל להפעיל את חושיו.

סוג כתיבה זה הוא בדיוק מהסוג בו עושים שימוש לכתיבה של הובלות להרפיה וליצירת תפאורה בדמיון מודרך.

כשהכתוב מכיל את 5 החושים, סיכויו לקלוע לתוך החוש המועדף של הקורא גדלים בצורה משמעותית. מעבר לאפשרות של הבול פגיעה אותה מספקת כתיבת הVAKOG היא מאפשרת הפעלה של מצב המדמה סוג של דמיון מודרך.

הקורא קורא את הטקסט כך שהכתוב מכוון אותו ליצור חוויה אמתית ומלאה בחושיו הפנימיים.

(V) זהו יום יפה... השמש מאירה והשמיים נקיים, כחולים וצלולים.

(A) אפשר לשמוע את רחש העלים הנשמעים מבעד לשקט של הצהריים, את צליל גלי הים ואולי את שיחת הציפורים הנודדות בשמיים.

(K) בחוץ, ממש נעים… הבריזה המנשבת מכיוון הים מתבלת את החמימות ברסיסי מים מלוחים הנישאים באוויר… אפשר ממש לחוש את טיפות המים על הגוף.

(O + G) נעים לשים לב לטעם ולריח של אוויר הים… עם כל שאיפה אפשר להריח את ניחוח הים ואפילו להרגיש את הטעם שלו נספג אל תוך החך בנעימות.

החושים משפיעים עלינו!

המידע שנקלט דרך העיניים שלנו

אפשר לכתוב פוסט שלם על הפן הויזואלי כגורם שמשפיע על התחושות, המחשבות, הרגשות והפיזיולוגיה שלנו.

זה מתחיל בדברים הפשוטים ביותר.

נוף של טבע בדרך כלל יעורר בנו תחושות ומחשבות רגועות ונעימות. לעומת זאת אם נראה חיית פרא או אדם חשוד אנו עלולים להתחבר אל רגשות הפחד ההישרדותיים.

בגלל שמדובר באחד מערוצי בערוץ המידע "הפופולריים", לא פלא שיש חשיבות גדולה כל-כך לאריזה של המוצר אותו אנו בוחרים לרכוש במכולת, ולמראה בן הזוג אותו אנו בוחרים.

רמזור אדום יכניס אותנו למצב של דריכות, וכלבלב קטן וחמוד יעורר ברובנו תחושות שהדרך היחידה לתאר אותן היא "אווווו איזה מתוקי".

חוש הראייה פוגש אותנו בכל רבדי החיים מההכללות הברורות ביותר, של תכלת לבנים וורוד לבנות, ממשיך הלאה דרך בחירת צבעי הבגדים והצבעים בהם נצבע את החדרים בבית ומגיע עד לסמלים שהוטמעו בתודעה האנושית מימי קדם.

חשבתם פעם איזו השפעה יש לכותרת שראיתם בחדשות, עד כמה היא השפיעה עליכם ברמת התחושות, הרגשות, המחשבות ולפעמים אפילו ברמת הערכים והאמונות העמוקות ביותר שלכם.

כיום יש מגוון טכניקות שעושות שימוש בסמלים ובגרפיקה לטובת טיפול ויצירת שינויים בנקודת המבט של האדם.

המידע שנקלט באוזניים שלנו

לחלקנו יש את השירים שממלאים במוטיבציה בזמן אימוני הכושר, יש מנגינות להרפיה, מנטרות בודהיסטיות ושירה שמאנית גרונית שיכולות להשרות עלינו מצבי תודעה מרגיעים או אחרים, מוזיקה למדיטציה ועוד...

ומי לא מכיר את הקלישאה של הזוגות - "יקירי זה השיר שלנו מתנגן"...

צלילים ומנגינות שונות יכולות לחבר אותנו, לתחושות שונות.

בכל ז'אנר של סרט יש מנגינת רקע שונה שמשרה אווירה ספציפית, בין אם מדובר על סרט אימה, סרט אקשן, סרט רומנטי או סרט אחר.

לצלילים יכולת השפעה על המודע והלא מודע שלנו.

טוב להיות מודעים לכך בכדי לנצל זאת.

המידע התחושתי שמתקבל

בכל רגע ורגע המודע שלנו מקבל כמות אדירה של אותות תחושתיים שונים שמתורגמים בסופו של דבר למצבי רוח, פיזיולוגיה, מחשבות ועוד...

כשחם בחוץ, יש שיגיבו בשמחה ומיד ירוצו לים, לשחות ולהשתזף בשמש החמימה, ויש שיקטרו ויגידו כמה החום שנוא עליהם וכמה כיף יותר לעשות סקי באלפים.

התגובה הפיזיולוגית לחום תהיה הזעה.

כשקר בחוץ, יש אנשים שיתחילו לרעוד ושיערות גופם יזדקרו במטרה לשמר את חום הגוף, חלקם יתלוננו שהם ממש סובלים מהקור הבלתי נסבל ואחרים לא יגיבו כלל.

כשנרגיש מגע נעים של אדם אוהב, נתחיל להתחבר לרגשות ולתחושות נעימים, הראש יוצף במחשבות חלקן רומנטיות וחלקן פשוט נעימות.

תחושה של כאב או חולי ישפיעו על מצב הרוח שלנו, על תנוחת הגוף, קצב הנשימה ועוד ועוד...

אין ספק שגם לערוץ התחושתי השפעה רבה על גופנו.

השפעות של טעם וריח

אומנם מדובר בערוץ המידע הכי פחות נפוץ בעידן שלנו, או ליתר דיוק הערוץ שרובנו מודעים להשפעות שלו בצורה הפחותה ביותר.

אבל ברור לכל אדם, שריח של פריחת האביב או טעם של מאכל אהוב מעוררים בנו המון מחשבות, זיכרונות ותחושות שונות. אפילו ברמה פיזיולוגית אנו מגיבים לריח האוכל (ולמראה שלו), בריור, ממש כמו בניסויים שערך פבלוב.

מספיק שתבחינו בריח של המאכל שהייתם אוכלים בילדות, ותכף יתחילו להתעורר זיכרונות הילדות ותחושתכם תשתנה תוך זמן קצר.

יש שטוענים שריח יכול לעורר זיכרונות טראומטיים.

הידעת שהחושים פעילים עוד לפני שאנו נולדים?

אנו נוטים לחשוב שהחושים מלווים אותנו מיום הלידה,

בפועל זה קורה הרבה לפני, כי כבר בין השבוע השלישי לשמיני חוש המישוש מתחיל להתפתח.

חוש הריח מתעורר כבר בגיל 13 שבועות, והתינוק הופך מודע לריחות לקראת השבוע ה-28.

בין השבועות 13-15 התינוק מתחיל ליהנות מטעם המזון אותו אוכלת האם.

סביבות השבוע ה20 להריון קולטני הצליל מתחברים למערכת העצבים והתינוק מתחיל לשמוע!

לקראת השבוע ה-32 התינוק כבר יכול לזהות אור ותנועה דרך הרחם ובטן אמו.

אני מניח שאם הייתה לנו אפשרות לחוות את הרגע הזה בו מתעוררים החושים, היינו מרגישים כאילו

העולם נברא זה עתה אל מול עינינו.

תחשוב כמה מדהים זה לחוות את הרגע הזה בו עדיין אין שום חוש...

לא חווינו אותם ואין לנו מושג מה זה, ופתאום משהו חדש ועוצמתי שפשוט אי אפשר להסביר!

אם תשאלו אותי אז זהו קסם הבריאה האמתי.

בשורה התחתונה חשוב שתכירו את הקשר בין החושים שלנו לתקשורת הפנימית והחיצונית שלנו.

מטרה של משחק דרטס

הגדרת מטרה: מדריך מעשי, כולל דוגמאות, תרגול וpdf להורדה

מהמצוי לרצוי או איך להתקין "לא מרצפות" בבית

גם אני קם בבוקר, מצחצח שיניים, מתלבש מכין משהו לאכול….

…. חוזר מהעבודה, מתקלח, אוכל, מצחצח שיניים והולך לישון…

מאחורי הפעולות הפשוטות האלו, שבדרך כלל רצות באוטומט ברקע, מסתתרים מנגנונים עוצמתיים.

הפעולות אותן אנו מבצעים, אינן מוגבלות בפרק זמן של שניות.

אולי הן נקראות קצרות אבל הן אלו שבונות סטרטגיות שלמות.

במהלך המסע שהתחיל הרגע, אגלה את המטרה של הפעולות

שלי ואת הסיבה שגורמת לי לבחור בהתנהגויות ספציפיות.

והדבר הכי חשוב ☝אני הולך להבין איך לנווט את עצמי אל המטרה אליה אני שואף.

להמשיך לקרוא "הגדרת מטרה: מדריך מעשי, כולל דוגמאות, תרגול וpdf להורדה"

מה אני עושה בעצם? נקודת המבט העדכנית שלי על NLP

תמיד כיף לחזור לכאן… ומה שכיף זה שאני עושה את זה בקצב ובדרך שלי.
העובדה שאני שב וחוזר לכתוב את השורות האלו אומרת דבר אחד!
למדתי משהו חדש.

והפעם מהו NLP?

ככל שאני משתמש בשפת ה NLP יותר ויותר, אני מוצא יותר מקומות ליישומה בחיים.
כמו ניצנים קטנים וירקרקים צומחות להן תובנות חדשות.
פעם הייתי אומר שה NLP הוא כלי שמאפשר להשיג מטרות ולחולל שינויים.
היום אני מבין שזה גם דרך חיים וכלי עוצמתי, שמאפשר לראות וליצור בדרכים שונות.

להמשיך לקרוא "מה אני עושה בעצם? נקודת המבט העדכנית שלי על NLP"

אישה בים על רקע שקיעה זהובה

עוצמת התודה

תודה על עוד הזדמנות לכתוב פוסט חדש.
בכל פעם שאני חוזר לפה אני מתרגש מחדש.

והפעם החלטתי שמן הראוי להוקיר תודה על ההזדמנות הזו.

להודות על המקום הנפלא הזה שיצרתי…
מקום שבהדרגה הופך להיות עצמאי…
מתפתח מיום ליום, משבוע לשבוע ומחודש לחודש.

תודו שזה ממש כיף לראות איך אדם שהרגע הודו לו מקרב לב משתנה בין רגע.

להמשיך לקרוא "עוצמת התודה"

המדריך להגדרת מטרה והגשמה עצמית – חשמל שלא זורם והתירוצים שמשרתים אותך…

חשמל שלא זורם, טריגרים ומה הכוונה החיובית של המחבל הפנימי שלנו

זה ממש מרגש אותי לחזור לפה.
הפעם התחושה שלי היא, שעבר לא מעט זמן מאז שביקרתי פה….
למרות שמדובר בפוסט האחרון במדריך להגדרת מטרה, דחיתי ודחיתי והיו לי לא מעט תירוצים וסיבות שעזרו לי לא לכתוב את הפוסט הזה.

אקח לי רגע להתמלא בהשראה ומיקוד ואאפשר לתשוקה, כלפי מה שאני עושה, לתפוס את מקומה.

Ohm…. Ohm…. Ohm….

Ohm…. Ohm…. Ohm….

עכשיו כשאני מוכן ונמצא במצב התודעתי הדרוש לכתיבה אתחיל. להמשיך לקרוא "המדריך להגדרת מטרה והגשמה עצמית – חשמל שלא זורם והתירוצים שמשרתים אותך…"

המדריך להגדרת מטרה והגשמה עצמית – היכולות הדרושות

משאבים על דרך המשי, מצ'אנג אן לרומא

יום רבעי, ה29 למרץ. השעה 11:27

השבוע מתקרב לסופו וממש נעים להתחיל לכתוב את השורות האלו לפני השינה.

החלטתי לעשות את הצעד הראשון ליצירת הפוסט הזה עכשיו כי כמו שאנחנו כבר יודעים בשביל להתחיל את הדרך להשגת המטרה חשוב לעשות משהו.

והמשהו הזה מתחיל מצעד ראשון.

מעניין מה אפשר לי להתחיל לכתוב למרות שהיום היה ארוך, וכבר מאוחר מה שבדרך כלל מתבאט בעייפות.

מה שעולה כשאני מתעמק בשאלה, זה:

  1. ביטחון עצמי
  2. נחישות
  3. סקרנות
  4. התלהבות
  5. דרייב
  6. יצירתיות
  7. סבלנות
  8. דבקות במטרה
  9. Passion (תשוקה)
    Passion מתבטא כמשאב ככל הנראה בגלל שגדלתי כדו שפתי.
    משאבים וחוויות מסויימות נתפשות גם בשפות אחרות ו
    נוצר הרושם שזה קשור לצליל של המילה או למצב בו המילה הזו השאירה רושם עמוק.

להמשיך לקרוא "המדריך להגדרת מטרה והגשמה עצמית – היכולות הדרושות"

המדריך להגדרת מטרה והגשמה עצמית – חשיבות ההשלכות

מטרה אקולוגית – אקולוגיאולא?

…חזרתי וזה היה מהר. מרגיש כאילו הלכתי רק לכמה דקות.

זה יכול להעיד על עוגן שיצרתי – בפינה החמה שלי שמתרחבת וגדלה מיום ליום.

בדיוק סיימתי לקרוא את "חלק ה' של המדריך להדרגת מטרה – איפה ומתי רבותי?!", כן אני אוהב לחזור על החומר. ואז החלטתי לנצל את הזמן הפנוי שלי למשהו מקדם ומעצים.

רציתי להתחיל מאקולוגיה כמושג, ולהבין את הקשר שלו להגדרת מטרות ופתאום מחשבה.

יש אנשים שהיו יכולים לפרש את המחשבה הפתאומית כסיטואציה שמפריעה לתהליך הכתיבה או ביטוי של הפרעת קשב וריכוז או אולי משהו אחר.

אני החלטתי לרתום את המחשבה ולתת לה את הביטוי ממש כאן. להמשיך לקרוא "המדריך להגדרת מטרה והגשמה עצמית – חשיבות ההשלכות"

טכניקות תכלס

המדריך להגדרת מטרה והגשמה עצמית – איפה ומתי זה קורה?

איפה ומתי רבותי?!

איזה כיף למצוא את עצמי חוזר לפה יותר ויותר!

אחד הדימויים שעולים בי כשאני חושב על ההמטרה שלי, הוא שדה גדול ורחב שמתפרס על מרחב אין סופי.

ואני מתהלך בשדה וזורע זרעים. זרעים ששוכנים בבטחה מתחת לאדמה הרכה.

כמה דקות אחרי אפשר לשמוע רעמים ולראות את הבזק הברק.

הרוח מנשבת ומביאה עננים אפורים. מתחיל לרדת גשם, צלילי טפטוף ממלאים את השדה האין סופי.

להמשיך לקרוא "המדריך להגדרת מטרה והגשמה עצמית – איפה ומתי זה קורה?"

NLP

המדריך להגדרת מטרה והגשמה עצמית – סימני דרך

כך מכוונים GPS מדגם Human 1.0

מרגיש כאילו חזרתי הביתה… המקום הזה ממש עושה לי, ממש טוב.
בחלק ב' של המדריך להגדרת מטרה להגשמה עצמית, הצלחה, שינוי בחיים והתפתחות אישית סיפרתי על קולומבוס ועד עכשיו אני תוהה איך הוא הצליח לשכנע את לואיס דה טורס להלוות לו כסף לרכישת הקאראק.

ומקולומבוס אעבור יש לבאולינג, למה לא בעצם? באולינג זה משחק נחמד, מקבלים נעליים אופנתיות ומצחיקות.

אני זוכר שכשאני היתי יוצא לבאולינג עם חברים, המשחק בדרך כלל היה מתנהל ברוח טובה, היו ביננו תחרויות להמשיך לקרוא "המדריך להגדרת מטרה והגשמה עצמית – סימני דרך"

המדריך להגדרת מטרה והגשמה עצמית – איך להשיג מטרות?

אילו היית קולומבוס איך הייתה קונה את הקאראק שלך?

עברו רק יומיים מאז שהתחלתי לבקר בפינה החמימה הזו באינטרנט…

הרעיונות לכתיבה פשוט צצים להם כמו פטריות אחרי הגשם.

בביקור האחרון שלי פה, הרחבתי על השלב הראשון בתהליך הגדרת המטרה הרצויה ולמרות שזה לא תחום חדש בשבילי, שוב כמו תמיד, שמתי לב שככל שאני מעמיק ומרחיב עם עצמי על נושא מסויים, מסתכל עליו מנקודות מבט חדשות, ובוחן אותו מזווית שונה, כמות האפשרויות שנפרסת על קו הזמן שלי גדלה וגדלה.

בשעת לילה מאוחרת זו, החלטתי להמשיך ולכתוב את החלק השני של תהליך הגדרת התוצאה הרצויה.
וכשאלפי ישראלים בוחרים לחגוג את פורים במקומות בילוי, אני עם תחושות אזוטריות למדי עושה עם עצמי תהליך למידה.

להמשיך לקרוא "המדריך להגדרת מטרה והגשמה עצמית – איך להשיג מטרות?"