הנחת יסוד של הnlp: המפה שונה מהשטח

לפעמים אנחנו חושבים שאנו יודעים לקרוא מחשבות, לנבא
התנהגות או תגובה, של מישהו למשהו שאמרנו או עשינו.

יש פעמים בהם אנו בוחנים תגובה או התנהגות של מישהו
וכבר מתחילים להריץ דיאלוג או סרט בראש.

היא לא אוהבת אותי, הוא כועס עלי, אני לא מוצאת חן בעיניו…

איך החלטת שזו האמת?

בדרך כלל אנו מבחינים בשפת הגוף או בהבעת הפנים של האדם
ועל סמך אלו, מחליטים מה הוא חושב.

תוכלו לענות לעצמכם בכנות…

כמה פעמים בחיים באמת צדקתם במקרים כאלו?

וכמה פעמים הניבוי או קריאת המחשבות שלכם הכניסו אתכם לצרות?

למה חשוב להבין את זה?

חשוב לדעת ולזכור שתפיסת המציאות שלנו היא לא המציאות עצמה.
אנו מפרשים את המציאות בדרכים שונות.

לפעמים מנקודת המבט הסוביקטיבית שלנו (המפה שלנו) הבעת פנים של מישהו,
יכולה להתפרש ככעס שמופנה אלינו או כתגובה של חוסר שביעות רצון, לגבי משהו
שאמרנו או עשינו.

כשהמצב הוא באמת כזה אז זכינו – קיבלנו אפשרות לבצע שינוי בתקשורת או בהתנהגות שלנו על מנת להגיע לתוצאה הרצויה.

אבל כשהפירוש שגוי, אנו עלולים להגיב לפירוש הפנימי שלנו ולא לאמת בשטח.

מדובר בתופעה רחבת היקפים שאפשר לראות ביחסים בין בני זוג וביחסים בכלל.
יש אפילו סטיגמה ומגוון מופעי סטנדאפ שמתארים את הדיאלוגים הדימיוניים
והסרטים אותם מריץ הגבר בראש, כשהוא רוצה להודיע לאישתו שהוא נוסע עם החבר'ה לאיזה בילוי.

אפילו ההבנה שמה שחשבנו הוא לא תמיד מה שקורה בפועל, כבר יכולה לשחרר אותנו מתחושות שליליות תסכול ורגשות לא רצויים.

מוכר?

החלטתם לעשות משהו, ובראש כבר הרצתם סרט שלם של מה יגידו בן/בת הזוג שלכם.

אולי בדיאלוג שלכם, כבר הספקתם לריב עם בן/בת הזוג ובכלל ויתרתם על הרעיון.

ממפת העולם שלכם לא היה סיכוי לרעיון הזה, ואפילו לא ניסיתם לבדוק.

המטרה של הנחת היסוד, "המפה שונה מהשטח", היא לדעת להפריד בין "עובדות" "לאמונות".

וזאת בדיוק הסיבה שכדאי לכם ללמוד, להבין, להפנים ולאמץ את הנחת היסוד הזו לחייכם.

תאפשרו לעצמכם להיות מופתעים, מכמה רעיונות, בילויים ומטרות שבעבר ויתרתם עליהם,
תוכלו ליהנות בגישה החדשה.

מהי מפת עולם סובייקטיבית?

מה שאנו קולטים מהסביבה ומאנשים, הוא מפת המציאות שלנו.

בהקשר האנושי, מפה היא ייצוג פנימי שלנו לאירועים ואובייקטים חיצוניים.

אמת שלא תמיד מה שאנו קולטים או מבינים הוא אמת.

האם תמונה של חתול היא החתול עצמו?
האם הברווזון המכוער הוא באמת ברווזון?
האם המפה של תל אביב היא תל אביב?
האם הבעת פנים שמתפרשת ככעס, בהכרח אומרת שהאדם כועס עליך?

התשובה לשאלות האלו ממחישה את יחסי הגומלין בין המפה לשטח.
במציאות (השטח) קיימים אובייקטים שונים, דוגמת:

  • בניינים
  • אנשים
  • ערים
  • רכבים
  • עצים
  • מזלגות
  • חתולים
  • וכד'

ויש את הייצוג הפנימי שלהם שהופך אותם לברורים יותר, עבורנו.

לצורך העניין, הייצוגים הפנימיים שלנו (המפה) של "בניין" הם:

תמונה של בניין או בניינים ספציפיים, המילה בניין בצורתה הכתובה, הצליל
של המילה בניין, תחושה שמתעוררת כשאנו חושבים על בניין ואפילו ריח של
בניין ספציפיים.

כך למשל עם נחשוב על אורווה
רובנו יוכלו לדמיין או להיזכר בתמונה של אורווה, במילה הכתובה *אורווה*, בצליל של המילה אורווה,
בצלילים שאפשר לשמוע באורווה, בתחושת הקש שנמעך תחת רגלינו על הרצפה,
בריח האופייני לאורווה ועוד…

מה קיבלנו פה?

יש אובייקטים ויש את הרובד האינפורמטיבי שאנו מוסיפים לאובייקט בשביל לתאר, לזכור, להבין ולהבדיל
אותו מאובייקטים אחרים.

אז כפי שאמרנו תמונה של חתול, היא לא חתול.
והנה הוכחה

תמונה של חתול אפור
תמונה של חתול אפור – היא לא חתול אפור

גם וידאו של חתול הוא לא חתול ->

via GIPHY

זה תופס גם לגבי כלבים, תינוקות, מבנים וכל אוביקט אחר.

תמונה של אוביקט היא לא האובייקט היא רק הייצוג שלו.

מאיפה הגיע הרעיון שהמפה היא לא השטח?

הראשון שתבע את הביטוי המפה היא לא השטח, בעידן המודרני,
הוא אלפרד קוז'יבסקי, הוגה תאוריית הסמנטיקה הכללית, כתחום נפרד מסמנטיקה.

אלפרד קוז'יבסקי נולד בסוף המאה ה-19, בורשה פולין, היה המהנדס, פילוסוף ומתמטיקאי.

אלפרד הקים את המכללה של הסמנטיקה הכללית, ולימד שם את התאוריות שלו.

אחת הדוגמאות בהן הוא עצמו השתמש בשיעוריו הייתה הדוגמה המפורסמת עם הביסקיווט.

באחד משיעוריו שלף אלפרד ביסקוויט מהתיק, וכהרגלו החל לאכול אותו תוך כדי ההרצאה.

לאחר ששאל את תלמידו מי היה רוצה להתכבד בביסקוויט, שתיים מהם נענו.

כשהיו שקועים במלאכת הלעיסה שלף אלפרד את העתיפה ועליה כיתוב "מזון לכלבים" וציור של כלב חביב.

כתגובה התלמידים ירקו את מה שהיה בפיהם. קוז'יבסקי ניצל את ההזדמנות והסביר:

"כרגע הדגמתי שהאדם אינו אוכל רק מזון אלא גם מילים, וטעם המזון מושפעם מטעם המילה".

המפה היא לא השטח מהמפה של גרגורי בייטסון

מי שהמשיך, העמיק והרחיב את הנושא של הנחת היסוד "המפה היא לא השטח" היה לא אחר מאשר גרגורי בייטסון.

בפרק מספרו, "הצעדים לאקולוגיה של התודעה" (steps to an ecology of the mind), צורה תוכן והבדל (Form, Substance and Difference) התייחס בייטסון לכך שבפועל גם השטח הוא מפה של מפה של מישהו, ולמעשה אין לאף אחד גישה אמתית ל"שטח".

"אנחנו אומרים שהמפה שונה מהשטח. אבל מהו השטח? בפועל, מישהו יצא עם מקל מדידה ועשה מדידות
שהועברו על הנייר. הנייר מייצג את המידע שנקלט ברשתית העין של האיש שהכין את המפה.

כאשר נשאל את השאלה מהו השטח, נקבל חזרתיות אין-סופית, סדרה אינסופית של מפות.

השטח בכלל לא מופיע במשוואה הזו. הטריטוריה היא פשוט הטרטוריה ואין לנו מה לעשות איתה.

תהליך הייצוג תמיד יסנן את השטח כך שלמעשה העולם המנטלי הוא רק מפה של מפה של מפה.
כל "התופעות" הן פשוטו מראית עין או חזיון."

מהמפה של אריך פון דניקן

בספרו מרכבת האלים, מתייחס אריך, לספר יחזקאל וטוען שהסיפור מתאר בבירור
מפגש עם חוצנים. הטענה שלו מבוססת בעיקר על כך שבתקופה של יחזקאל לא היו

מילים שיכלו לתאר את "הטכנולוגיה החוצנית" אותה ראה ולכן השתמש בביטויים כמו מלאכים, מרכבות, אלים וכד'

הדוגמה הזו ממחישה בצורה מדוייקת את השפעת המפה שלנו על אופן קריאת השטח.

ליחזקאל הייתה מפה אחת שהייתה רלוונטית לזמנו ולאריך מפה שונה, "חדישה" יותר.

ומכל מפה התקבל פירוש שונה של השטח. בפועל אין לדעת מה התרחש באמת, וגם אם היינו

במקום בו התרחש האירוע היינו נותנים לו פרשנות ייחודית בהתאם למפה שלנו.

אותה תוצאה ומפות שונות

בעבר הרחוק, הרפואה הרשמית באירופה הייתה מבוססת וקשורה בקשר הדוק
עם אסטרולוגיה ואלכימיה.

כל אסכולה או ענף ברפואה שלא לקח בחשבון את ההשפעה של כוכבי הלכת, נדחו ונחשוב כפסאודו מדע.

וכך למשל עגבת הוגדרה כמחלת מין שקשורה "להיבט רע של ונוס."

לפי האסטרולוגיה כוכב חמה (מרקורי) הוא הכוכב הנגדי לונוס.

והמתכת המייצגת את מרקורי היא לא אחרת מאשר הכספית.

לפי ההנחות האלו יש צורך לרפא את ונוס (נגה) באמצעות מרקורי (חמה) ובפועל זה התבטא
בטבילות המטופל באמבטיות כספית.

כמה מאות שנים מאוחר יותר, כאשר אלכימיה ואסטרולוגיה נדחקו לשולי המדע הרישמי,
החלו לטפל בעגבת בשיטות "מדעיות", אבל בתכשירים המכילים כספית.

המדענים גילו שהכספית מסוגלת להלחם ולהביס את בקטריית הSpirochaetales שגרמה לעגבת.

והברווזון המכוער בכלל לא היה ברווזון

זוכרים את הברווזון המכוער של אנדרסון?

זו היא ממש דוגמה קלאסית למפה ששונה מהשטח.

כל החיות בחווה ואפילו אחיו של "הברווזון", צחקו ולעגו לו על כך שהיה מכוער.
בסוף הסתבר שהוא בכלל היה ברבור, שהפך לחתיך של השכונה 🙂

בקיצור מה שאני בא להגיד זה, שכדאי לכם לרענן את מפות המציאות שלכם
ולבדוק עם עצמכם, באילו מקרים המפה שלכם יותר מדויקת ובאילו פחות.

הנחות יסוד קשורות

  1. 7# לכל אדם מפה משלו ואין מפה טובה או אמתית יותר מאחותה.
  2. 8# המפות ה"חכמות" ו"הידידותיות" יותר הן אלו, שמאפשרות יותר אפשרויות בחירה, ולא אלו שנחשבות לטובות או אמתיות יותר.
  3. 20# הNLP מבוסס על חוויה חושית: ראייה, שמיעה, מישוש, ריח וטעם.
  4. 22# אין תבניות אוניברסליות.
  5. 24# היכולת לשנות את תהליך תפיסת המציאות, הרבה פעמים יעיל ומהיר יותר משינוי תוכן המציאות הנתפסת.
  6. 25# החוויה הסובייקטיבית שלנו מוגדרת על בסיס החושים שלנו: ראייה, שמיעה, מישוש, ריח וטעם.
  7. 26# כל חווית החיים שלנו מקודדת במערכת העצבים.
  8. 27# תגובתם של אנשים היא תגובה לחוויה הסובייקטיבית האישית שלהם.
  9. 35# לכבד כל מפה.
  10. 42# אנו מצטרפים לתחושת המציאות של אנשים, מתוך הכרה של תפיסת עולמם, ובכך יוצרים ראפור (אמון).

מה תגידו?

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *